על משבר האקלים - מושגי יסודי

עולמנו מצוי בעיצומו של משבר מעשה ידי אדם. ההרס של מערכות אקולוגיות, ניצול יתר של בעלי חיים ומשאבי טבע, התפוצצות האוכלוסייה האנושית, החקלאות, והזיהום, הולכים ומביאים עלינו את הכחדה ההמונית המואצת ביותר בתולדות כדור הארץ: הכדור הארץ והאוקיינוסים מתחממים, מינים נעלמים מהעולם, והולך ועולה הסיכון להישרדותה של האנושות.

בשל גודלו של משבר האקלים ומהירות התקדמותו, עצם הנסיון לתפוש אותו עשוי להרתיע. לכן, מוטב להתחיל להכיר את המשבר דרך דיון בפרטיו ובמושגי היסוד שמסייעים להבין אותו.

פליטת גז וגזי חממה

ישנן דרכים לרבות להתחיל ולהבין את משבר האקלים, אבל ראשית כל יש לגעת בתופעה היסודית והיא ההתחממות הגלובלית, שהיא בעיקרה תולדה של פליטת גזי חממה מעשה ידי אדם.

 

המונח ״גז חממה״ מציין קבוצה של גזים—כגון פחמן דו חמצני, מתאן, וחמצן דו חנקני—שכאשר הם מצויים באטמוספרה הם מביאים ללכידה של חום; היינו, החום המוחזר מפני כדור הארץ לא יכול להימלט לחלל. לכן, ריכוז הולך וגדל של גזים כאלה יביא להתחממות. חשוב לציין שקיומם של גזי חממה באטמוספרה הוא חיוני לאפשרותם של חיים על פני כדור הארץ, וכן שריכוזם של הגזים הללו באטמוספרה ידע עליות ומרדות לאורך ההיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ. עם זאת, העלייה הדרמתית בפעילויות אנושיותבעקבות המהפכה התעשייתית, כגון שריפת פחם, נפט וגז לצורף הפקת אנרגיה (דלקים מאובנים), ובירוא יערות (למטרות חקלאיות, במיוחד לגידול בקר למאכל), הביאו במהירות עצומה לעלייה בריכוזם של גזי החממה ובעקבות כך לעליה מהירה בטמפרטורה הממוצעת. קצב העליה הפתאומי מערער את האיזונים הטבעיים ומביא למשבר האקלים. 

 

להלן כמה נתונים הממחישים את המידה הקיצונית בה אנו מפרים את האיזונים הטבעיים: בני אדם משתמשים כיום בכמות אנרגיה הגדולה פי 22 מזו בה השתמשו בעדין שקדם למהפכה התעשייתית לפני כמאתיים שנה. כתוצאה מכך עלתה כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה בקצב חסר תקדים. עליה שבתורה הביאה לכך שטמפרטורת השטח הממוצעת של כדור הארץ גבוהה כיום ב-0.9 מעלות מכפי שהיתה לפני המהפכה התעשייתית. חשוב לשים לב, שרוב ההתחממות הזו התרחשה ב-35 השנים האחרונות, כאשר מ-2010 נמדדו שבע מהשנים החמות ביותר מאז שהחלו המדידות ב-1880.בלי פעולה דחופה, עד סוף המאה, הטמפרטורות העולמיות צפויות לעלות בכ-4 מעלות מעל רמות קדם תעשייתיות.

 

עכשיו, השאלה היא, למה שיהיה לנו כל כך אכפת מעליה ממוצעת של מעלה אחת, שתי מעלות, או אפילו ארבע מעלות? אחרי הכל זה לא נשמע כמו שינוי כל כך משמעותי. לכל היותר, כך נדמה, הקיצים יהיו קצת יותר חמים ושיא החורף יהיה אפילו קצת יותר נעים. 

 

אפשר לחשוב על זה ככה: מה ההבדל בין טמפרטורה של אפס מעלות ומעלה אחת? כידוע, זה בדיוק ההבדל בין מים במצב צבירה מוצק (קרח) ונוזלי (מים זורמים). כעת שערו בנפשכם אזור בו הטמפרטורה הממוצעת בחורף היא נמוכה מעט מאפס מעלות. אזור זה יתאפיין בחורפים מושלגים וקפואים ובעולם חי התלוי בתנאים אלה. כעת, התחממות של מעלה אחת או מעלות בודדות תביא לכך שהחורפים באזור זה ישנו את אופיים; האגמים והנחלים לא יקפאו, ושלגים מעטים, אם בכלל, יירדו. תהליך זה יגזור שינוי עמוק על עולם החי וגם על סביבת האדם. דוגמה זו ממחישה שאפילו שינוי של מעלה או שתיים יכול לשנות את האופי האקלימי של אזור נתון. 

 

שינויים שכאלה, לצערנו, אינם עוד בגדר תאוריה. כבר היוםאנו רואים את התוצאות של ההתחממות של 0.9 מעלות; ביניהן, עליית גובה פני הים, שינויים במשטר המשקעים, התפשטות שריפות יער, הפשרת קרחונים, הכחדה מואצת של מינים, ואירועי מזג אוויר קיצוניים כמו גלי חום, סערות, והצפות.  

 

כל התחממות נוספת תביא עמה תוצאות גרועות יותר. בשל כך, ישנו מאמץ בינלאומי להימנע מעליה של יותר מ1.5 מעלות, כלומר, 0.6 מעלות מעל הטמפרטורה הממוצעת הנוכחית.מדענים צופים שלעליה על מעבר לתחום של מעלה וחצי, לכיוון התחממות של 2 מעלות יהיו תוצאות הרות אסון. לדוגמה, עם התחממות גלובלית של 1.5 מעלות, 14% של האוכלוסייה העולם יהיו חשופים לגלי חום קיצוניים פעם בחמש שנים; לעומת זאת, במצב של התחממות של 2 מעלות האחוז עולה ל37%. הסיכון לבצורות במזרח התיכון צפוי לעלות בקצב דומה, ועמן נחווה קשיים הולכים וגדלים באספקת מזון ומים, וכן אנו עלולים לחזות במשברים הומניטריים הולכים ומחמירים  וגלים עצומים של ״פלטי האקלים.״ ההבדל בין 1.5 ל-2 מעלות גם יכול להציל אינספור מינים של צמחים, חרקים, ובעלי חלויות. 

©2019 by מעלות. Proudly created with Wix.com